מאת: צבי גיל. מתפרסם באתר המחבר "זרקור"- www.notes.co.il/zvi
הנופים ושכיות החמדה של הצפון אינם רכושם של האכסניות,אך אלה גובים מחירים מופקעים כאילו שזה שייך להם בדיוק כמו חלק מחופי הכינרת הציבוריים שהופקעו ע"י משיגי גבול.
אני רואה עצמי כפטריוט מובהק.אף שאינני חוסך שבט ביקורת מכול מיני תופעות שליליות ואף הרסניות במדינה שלנו,אינני עושה זאת מתוך ניכור אלא מתוך זיקתי לארץ הזאת שאכפת לי ממנה,כארץ היהודים וכמדינתי.משום כך רק טבעי היה שאענה לקריאה של משרד התיירות ועמותת התיירות לגליל ואתפקד.יצאנו,בתי הבכורה, בעלה ואני,תוך הענות לצו הלאומי.
בתי הצעירה ומשפחתה התנחלו לסוף שבוע בבית ההארחה בעין גדי וחשבנו שאולי גם אנו נתקע יתד ב"אוהלי הכנרת",מה גם שמזמן לא הייתי שם.מה שראיתי הוא חזיון שמזכיר את ההבדל בין "אחוזת בית " לבין קו הרקיע התל אביבי.אלא שב"עין גב" אין גורדי שחקים אלא ביתנים.לא הביתנים שאני זוכר אלא ביתנים שמהווים שכונות ורחובות שמספרם ,לפי הרישום לפחות, הוא יותר ממאתיים.ויש שכונות ישנות ושכונות חדשות,רחובות ומדרכות,מעין עיירה קטנה שמנוהלת מתוך ביתן קבלה מרווח ומערכת וירטואלית עם מבואה אלגנטית ואווירה ממוזגת.מכלול נהדר. אמנם לא האווירה האינטימית של פעם,אך זאת חלפה הלכה לה.מה שנשאר זה קסם הכינרת.
כמה? שאלתי את בתי ששכנה עם בעלה בחדר קטן למדי בצרוף כוכון לשני ילדיה.900 ש' ללילה-היא אמרה לי.שלושה לילות עם ארוחת בוקר: 2700 שקל, מחיר טיסה ואירוח זוגי ל-סוף שבוע ארוך בקפריסין.ויתרנו על עין גדי.הבא בתור ה"צימרים".
"צימר" - zimmer ,למי שאנו יודע ,הוא חדר בגרמנית- אכסניה זולה.משום מה העתיקו רק את השם ולא את המחיר."צימר" בגרמניה כולל ארוחת בוקר ומחירו הממוצע ליום הוא כ- 50 יורו. כלומר גם נומינאלית הוא עולה פחות מ-400 שקל ללילה.ריאלית, אם משווים את רמת המשכורת בגרמניה לזאת בארץ,המחיר הוא -75 שקל. אבל אצלנו "צימר" עם ג'אקוזי וארוחת בוקר אורגנית ועוד כל מיני תבלינים על השולחן,צימר יוקרה,עלולים להסתכם בין 600-700 שקל ללילה ועדיין לא הגענו לפסגות. אגב,"צימר" לא אמור להיות פרנסה עיקרית,אלא צדדית.
מצאנו לנו מלון,בעצם מלונית,על אם הדרך באזור יסוד המעלה,עם נוף על הכביש, במחיר הנחה של 400 שקל ללילה.כאשר חיפשנו מעלית להעלות את הכבודה,הודיעו לי שאין מעלית.רציתי לצלצל מן החדר ולשאול מתי ארוחת בוקר,אך לא היה טלפון בחדר הספרטני. מעל למיטה, לרוחבה, היה מעין אפריון מלבני שאמור לשמש להשכבת ילד,ופעמיים כאשר קמתי קבלתי חבטות עד שלמדתי להתגלש. כאשר ירדתי למטה לקבלה לשאול מתי ארוחת בוקר,אמרו לי שאין.
אז נכון ,הגליל,המזרחי והמערבי, הוא יפהפה ומה שלא יצר הטבע השקיעו גורמים ציבוריים.את התיירים מבחוץ רוכשים בחבילות ומביאים אותם במשלוחים ללילה בודד,פורקים משלוח ומטעינים משלוח וזה מוזיל את המחירים. ונכון גם כן, שיש אנשים בישראל שהמחירים המופקעים לא מזיזים להם, כשם שלא מזיזים להם הפקעות של החוף הציבורי.אבל יש גם אחרים, והם הרוב אשר רוצים מאוד לטייל בגליל ללא קריאות עזרה צעקניות של הממסד התיירותי.רוצים אך לא יכולים. בעצם תושב שחי במרכז הארץ יכול לצאת בבוקר בכבישים הטובים שקיימים אל הגליל, לבלות יום ולחזור הביתה, ולחזור על הסיבוב.הדלק עולה,אך לילה ב"צימר" עולה הרבה יותר.
מעניין שבעלי האכסניות זועקים כול הזמן על הצורך ב"שמים פתוחים", כלומר שהמדינה תאפשר תחרות של חברות התעופה כדי להוזיל את מחירי הטיסה. באותה מידה הממשלה צריכה לעשות למען "שטחים פתוחים" כדי לאפשר תחרות גדולה יותר בענף האכסניות - מלונות וצימרים.הכוונה להקצאת מגרשים גדולים עם קרוונים להשכרה או קרוניות אכסון נגררות,תוך אפשרות חיבור, בתשלום ,למים,לחשמל ולביוב, כמקובל באתרי תיירות בכול מקום בעולם.שם זול יותר ובמידה ניכרת. רק ככה יוכלו התושבים לשהות בגליל למשך כמה ימים מבלי שיפשטו את עורם,אלה שפשטו רק אתמול את היד והתלוננו שהפסידו כול כך הרבה בעת מלחמת לבנון.ומה עם הרווח.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
